"הטרדות בתחבורה הציבורית"

מוטרדות באוטובוסים

נסיעה תמימה באוטובוס, עשויה להפוך לסיוט של כל נערה. במשאל שנערך בקרב בנות 17-18 ממכללת אורט, עולות עדויות מצמררות. על חלונות האוטובוס ממשיך להיות מודבק הסטיקר 'במקרה של הטרדה מינית יש לפנות ישר אל הנהג לעזרה' אך איש אינו שואל, מה קורה כשהנהג הוא המטריד... 

מאת: ג'ני בן אריה

לפני מספר חודשים, בדרכי חזרה מהעבודה, בשעת לילה מאוחרת, עליתי על אוטובוס. לכאורה, סיטואציה שגרתית. הייתה זו התחנה הראשונה ומכיוון שהייתי הראשונה שעלתה עליו, הייתי היחידה באוטובוס. שוב, לכאורה, סיטואציה שגרתית. אלא שלא כך היה ובעודי מתעסקת בסמארטפון, מחלחלת אלי לפתע, תחושה שהנהג מסתכל עליי. 

הרמתי את ראשי והבחנתי במבט חטטני של הנהג, דרך המראה. תחילה הוא רק הסתכל וחייך. אבל אז הוא שלח קריצה והתחיל לשאול שאלות אישיות. 

עניתי מתוך נימוס והתחלתי לחשוב עם עצמי , מתי אני אמורה להפסיק להיות נחמדה כלפיו? הוא מנסה להיות נחמד או שעומד משהו מאחורי הניסיונות שלו לפתח איתי שיחה? איך אני אמורה לדעת מתי עובר גבול הנחמדות שלו?

החוויה הזו, היא אינה חוויה סובייקטיבית. משיחות עם בנות נוער בגילי, עולה שרבות מהן, חוות הטרדות באוטובוסים ומוניות.  

"זה משהו שתמיד קורה" אומרת, למשל, ב' בת ה17, מאורט גבעת רם. לעומתה, מעידים בני כתתה "הבנים" כי לא חוו הטרדה כלשהי, בתחבורה ציבורית, מעולם. תגובות אלו מאששות את תוצאות הסקר שערכתי בקרב מגוון רחב בחברה: נערות ונערים, מבוגרים וצעירים שעברו את גיל 18. 

בסקר שאלתי האם אי פעם אותו אדם חווה הטרדה ואף ביקשתי תיאור של ההטרדה.

 75% מהמשיבים היו בנות, ומתוכן 70% אכן חוו הטרדה מינית בתחבורה ציבורית. לעומת זאת אף בן שענה על הסקר, אינו עבר או חווה הטרדה מינית בתחבורה הציבורית.

"נכנסתי לאוטובוס והנהג התחיל להחמיא לי בכל מיני דרכים: אמר לי לא לשלם , הטרדה מסוג דיבור שלא היה צריך לקרות, מחמאות על הגוף, עליי, חקירות על חיי האישיים"  מעידה אחת מהמשיבות.

"הנהג לא הפסיק לגעת בי ולהגיד לי שהחיוך שלי כובש", מספרת אחרת.

בסקר עלו תיאורים נוספים ומהם עולה כי לא רק הנהג הוא המטריד אלא גם הנוסעים. 

"חייל נגע בי" מעידה אחת המשיבות. ומוסיפה "מגיל קטן מלמדים אותי שהחיילים שומרים עליי ועל המדינה שלי, ובאותו רגע הדמות של החייל ששומר עלייך מפני אויבים נשברה עבורי". אותה נערה שחוותה את ההטרדה הפכה את החייל לאויב שלה. 

 "תפסו לי את הישבן כשהאוטובוס היה צפוף", מעידה אחת המשיבות. מישהי נוספת מעידה "בן אדם מבוגר בהה בי וניסה כל הזמן להתקרב אלי" ועדות נוספת "איש ישב לידי ודיבר איתי וכאשר קמתי הוא הלך אחריי ברכבת וחקר את גופי" .

על חלונות האוטובוס מודבק הסטיקר הקבוע, בו רשום 'במקרה של הטרדה מינית יש לפנות ישר אל הנהג לעזרה'. אך מה אפשר לעשות כאשר הנהג הוא המטריד? למי אפשר לפנות כשכולם שותקים ומתעלמים מהעובדה שהנהג, שאמור לעזור ברגע של הטרדה, הוא אחרון הנוסעים שיעזור?