רפלקציה אישית
כתבה כתובה: לפני שכתבתי את הכתבה הכתובה שלי, כאשר שמעתי את הנושא "הטרדות" נזכרתי בכל הפעמים באוטובוס שבהם הרגשתי כל כך חסרת ביטחון בשל הטרדות שחוויתי או הטרדות שהייתי עדה אליהן. לכן, כאשר כתבתי את הכתבה הרגשתי מחוברת לנושא כי אני חוויתי את אותן הטרדות. האמת, לא הופתעתי לגלות שגם חברותיי לכיתה רגילות לכל ההטרדות הללו, במיוחד כאשר האוטובוס/הרכבת עמוסים וכל הנוסעים מצטופפים, המטרידים מנצלים את הרגע כדי לנצל אותך כמה שרק אפשר.
כתבה מצולמת: בתור נערה בת 17 שגם כן עובדת במסעדה, הצטמררתי לשמוע את הסיפור של דנה, המרואיינת. למרות שדנה כבר בת 22, את ההטרדה היא חוותה כשהייתה בגילי, ועוד מבכיר במשרד החוץ. הצלחתי להרגיש את הבלבול של דנה כאשר סיפרה את המקרה, איך איש בכיר שובר את כל תחושת הביטחון של נערה בת 17 ונוגע בגופה?
פודקאסט: לפני חצי שנה לא ידעתי שיהיה לי נושא לפודקאסט, עד שאמא שלי נגשה אליי ואמרה לי שיש לה סיפור שאני אוכל לדבר עליו, סיפור בו חייל הטריד אותה כשהייתה צעירה יותר. כשסיפרה לי את הסיפור, הצטמררתי לדעת שגם אמא שלי, שנראית אישה חזקה ומלאת ביטחון, חוותה הטרדה.
עבודת גמר: כבר שנתיים לפחות שהנושא של הרשתות החברתיות ודימויי הגוף של בנות הנוער מטריד אותי, מכיוון שאני חווה את ההרגשה של ההשוואה, ההרגשה של האם זה בסדר להעלות תמונה חשופה או לא. ומה תהיה הביקורת? מה יגידו עליי?
העבודה הראתה לי שאני לא היחידה שמרגישה את התחושות האלה, אלא כאשר חקרתי גיליתי שכמעט כל נערה עוברת את ההרגשות האלו, אבל מכיוון שאנחנו חשופות לרשתות החברתיות, יש לנו יותר מקום להשוואה ויותר סיכון בהעלאת תמונות חשופות או פרובוקטיביות.